תולדות הארגון

משלוש אגודות מקצועיות מקומיות להסתדרות מהנדסים ארצית
את הבסיס להסתדרות המהנדסים הניחה קבוצה בראשות אלחנן פלס, מקורב לסיעת מפא”י, שנאבק ביחד עם חבריו להכרה חברתית ומקצועית לציבור המהנדסים בחברה הישראלית המתגבשת טרם קום המדינה ובשנותיה הראשונות.
שורשיה של הסתדרות המהנדסים נעוצים בפעילותן של 3 אגודות מקומיות בערים הגדולות – ת”א, ירושלים וחיפה – שנוסדו בשנת 1937. ביולי 1941 הפכו האגודות המקצועיות המקומיות להסתדרות מקצועית מן המניין, בראשותו של אלחנן פלס. בסוף 1941 מונה הסתדרות המהנדסים כ-1,200 חברים, רובם עולים חדשים-ישנים מגרמניה, פולין ורוסיה.

הוועידות הראשונות
הוועידה הראשונה של הסתדרות המהנדסים התקיימה ביולי 1945 בבית החלוצות בת”א. בוועידה זו התקבלו החלטות בעניין הצבת דרישות להסתדרות –  האחת – לאשר את חוקת העבודה, לתת לה תוקף רשמי ולפעול להגשמתה, והשנייה – להורות למועצות הפועלים להעביר את כל חברי ההסתדרות מתחום ההנדסה לתאים המקומיים של הסתדרות המהנדסים.
הוועידה השנייה של הסתדרות המהנדסים נערכה באוגוסט 1949, בחיפה. אחד הנושאים על סדר היום היה היחסים בין הסתדרות המהנדסים לבין אגודת האינג’ינרים והארכיטקטים בישראל. באפריל 1948 נחתם הסכם בין שני הארגונים שמטרתו הפרדת הסמכויות בין הגופים על מנת למנוע כפילות ותחרות. כמו כן הוחלט בוועידה השנייה לצרף את הטכנאים לשורות הסתדרות המהנדסים.

. בשנת 1950 הכירה ההסתדרות הכללית בזכאות המהנדסים לדרוג מקצועי משלהם (במקום הדרגה המשפחתית) אלא שבהמשך הישג זה התמוסס בשל תוספת היוקר. ב-1955 הגישה ועדת גורי את המלצותיה בנושא לממשלה, והדבר היה תחילתו של תהליך שכונה “מרד האקדמאים“, שהונהג ע”י הרופאים, המהנדסים והמשפטנים, והוביל בראשיתה של שנת 1956 לשביתה בת חודש וחצי. המרד נסוב סביב הצורך לקבוע עמדה לגבי העובד האקדמאי לנוכח כלל העובדים הלא-אקדמאים, שהיוו את הרוב בהסתדרות הכללית. המרד גרר את המשק לשורה של עיצומים ושביתות, זעזע את ההסתדרות, והוביל לצד ההישגים, גם לצמיחתה של סיעת “לקידום” בקרב המהנדסים.

הוועידה השלישית של הסתדרות המהנדסים התקיימה ביולי 1957 בבנייני האומה בירושלים, והחלטתה המרכזית הייתה פילוג לשתי הסתדרויות: הסתדרות מהנדסים, אדריכלים, אגרונומים וכימאים והסתדרות הטכנאים. עוד הוחלט כי חברי הסתדרות המהנדסים יאורגנו במקומות עבודתם ויבחרו את נציגיהם לוועדים הכלליים. הוחלט על הקמת חטיבה של עובדי המדינה שבין חברי הסתדרות המהנדסים, שתייצג ציבור זה באמצעות הסתדרות המהנדסים ותוכר ע”י מוסדות ההסתדרות.

בשלוש השנים שלאחר מכן השתפר מעמדה של הסתדרות המהנדסים במקומות עבודה גדולים במשק, אולם קיומם של שני מזכירים שווי זכויות, האחד מטעם המהנדסים והשני מטעם הטכנאים, גרם לחיכוכים ולמשברים. בו בזמן הסתדרות המהנדסים הצליחה להגביר את השפעתה בעיקר בשירות המדינה, בחברת החשמל, ברשויות המקומיות ובצה”ל. מאז ואילך נאלצה הסתדרות המהנדסים להתמודד עם הדרישה להצמדות שכר של הטכנאים וההנדסאים ושל הסתדרויות אחרות בעקבות דרישות והישגים של המהנדסים במהלך השנים.

הסכמי האוטונומיה
בתחילת שנות ה-60 התקיימה שביתה גדולה במסגרת הסתדרות המהנדסים בשל סחבת במו”מ על הסכמי שכר חדשים למהנדסים. השביתה, בת 32 יום, הובילה לקץ אחיזתה השלטונית של מפא”י בהסתדרות המהנדסים. השנים העוקבות אופיינו בשקט יחסי לאחר שסיעת “לקידום” הגיעה להגמוניה בהסתדרות המהנדסים. השקט אפשר להגיע להישגים מקצועיים, בראשם האוטונומיה בשנת 1966, שנועדה להעניק להסתדרות המהנדסים את הזכות הבלעדית לנהל את העניינים המקצועיים של ציבור המהנדסים ואת העצמאות התקציבית, וכן להיות המכשיר המסדיר את היחסים המיוחדים בבין הסתדרות המהנדסים לבין ההסתדרות הכללית.
הסכמי האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים מהווים כיום חלק בלתי נפרד מחוקת ההסתדרות. הסכמי האוטונומיה גובשו במשך למעלה מ-30 שנה באופן מצטבר ונערכו בשנים 1966, 1984, 1989 ו-1995, והם עוסקים בנושאים שונים הנוגעים לניהול האוטונומי של הסתדרות המהנדסים.

עלייתה של סיעת “ש.ח.ר”
שנות ה-70 וה-80 עמדו בסימן חילופי משמרות. על הבמה עלתה סיעת “ש.ח.ר” – ראשי תיבות של שינוי, חידוש, ריענון – בראשותו של יצחק רז, שתפסה את השלטון בהסתדרות המהנדסים בשנת 1982. סיעת “ש.ח.ר” כיוונה להחלפת סולמות השכר האוטומטיים בסולמות שכר מוטיבציוניים, ודגלה ב-5 עקרונות: מתן תגמול נאות עבור תפקיד, השכלה פורמלית, התמחויות, השתלמויות והשגיות אישית, ונלחמה עליהם במהלך העשור, כיוון שלא עלה בידה להשיגם עלו הרהורי פרישה מההסתדרות. ההסתדרות הכללית, במטרה למנוע את הפרישה, הציעה להסתדרות המהנדסים הרחבה של הסכם האוטונומיה, כך שהאוטונומיה המורחבת שנקבעה בשנת 1989 היא המשמעותית ביותר.

הסכם קיבוצי למהנדסים לשנים 1993-1996
במסגרת הסכם העבודה הקיבוצי למהנדסים 1993-1996 הושגו הישגים ראויים לציון עבור ציבור המהנדסים. נקבע כי מרבית מרכיבי השכר יהיו רכיבים פנסיונים או לגמל. בהסכם מופיעה טבלת שכר חדשה בה נוספו עוד 3 דרגות שכר, דבר שאפשר אופק קידום רחב יותר למהנדסים. עוד נקבע כי בתקופת ההסכם יקודמו כל העובדים החברים בהסתדרות המהנדסים בדרגה אחת מלאה לפחות. ההסכם זיכה במענק יובל עובדים ותיקים, המועסקים במצטבר 30 שנה ומעלה אצל מעסיקים החתומים על ההסכם. עוד קבע ההסכם את גמול השתלמות ב’ והישג נוסף חשוב הוא קרן הידע, הקובע כי המעסיקים יפרישו עבור כל עובד סכום בשיעור של % 0.5 משכר העובד הפנסיוני לקרן הידע, וזאת במטרה לסייע למהנדסים להשתלם ולהתעדכן באופן מתמיד בחידושים הטכנולוגיים. הסכמים אלו נוהל ע”י יו”ר הסתדרות המהנדסים באותה תקופה, אינג’ יצחק רז שכיהן בתפקיד מתחילת שנות ה-80 ועד ינואר 2016 עם הפסקה קצרה בתחילת שנות ה-90.

מודל “הסכם מע”צ”
הסכם מע”צ נחתם ביולי 2005 עת הפכה החברה מיחידת סמך לחברה ממשלתית. הסכם זה מהווה מודל חדשני ביחסי העבודה בין המעסיק לבין העובדים, הלוקח בחשבון הן את הצרכים של העובדים והן את הצרכים של המעסיק, ומושתת על איזון אינטרסים בין השניים. מחד מתן ביטחון תעסוקתי לעובד הטוב ומאידך שמירה על יכולת הניהול האפקטיבי להנהלת הארגון. מודל זה בא לשמור על העבודה המאורגנת, תוך התאמתה למציאות העכשווית של יחסי עבודה, והוא נותן מענה לתופעת החוזים האישיים במשק. למעסיק ניתנת גמישות ניהולית בקידום העובדים, ניודם ופיטורי עובדים, המאוזנת מבחינת העובדים ע”י היצמדות לשיקולים ענייניים, שקופים ורלוונטיים לצרכים האמיתיים של המערכת. עוד נקבע עקרון תגמול דיפרנציאלי ע”פ מורכבות התפקיד, דרישות הביצוע, היקפי כפיפים ומיקום בהיררכיה הארגונית המעודדת מצוינות, השקעה עצמית בכל הרמות וקידום עובדים דיפרנציאלי על בסיס חוות דעת.

הוועידה ה-13 של הסתדרות המהנדסים
באוקטובר 2015 התקיימו בחירות בהסתדרות המהנדסים, בעקבותיהן התקיימה בינואר 2016 הוועידה ה-13 של הארגון, במסגרתה בחרו צירי הוועידה פה אחד במהנדס אהוד נוף ליו”ר הסתדרות המהנדסים החדש. אהוד נוף משמש כיום בנוסף כמזכיר ארגון עובדי התעש”א, כאשר לפני כן שימש כיו”ר נציגות המהנדסים בתעש”א ובמקביל כיהן כסגן יו”ר הסתדרות המהנדסים במשך 13 שנה. בנאום הבכורה שלו בוועידה ציין אהוד נוף כי פניו לקראת הידוק הקשר ושיתוף הפעולה עם ההסתדרות הכללית. כן הדגיש נוף כי ארגוני המהנדסים יתמכו וישלימו האחד את השני.